שמי מיכל אמטנאני, נשואה לתומר ואמא לארבעה ילדים. עם בני הבכור זכיתי להכיר לראשונה את ההגדרה של "מופרע קשב וריכוז" ומיד אחריו כולם המשיכו ב"מסורת".
אני באופן אישי, מעדיפה להגדיר אותם כבעלי "הפרעת קצב".
בתחילת דרכי מיד עם סיום שרותי הצבאי עשיתי תואר בהנדסת כימיה וביוטכנולוגיה. משם עברו מספר שנים, התחתנתי, נולדו הילדים והחיים הובילו אותי אל מסלול החינוך. בהמשך עשיתי הסבה לתחום החינוך וסיימתי לימודי הוראה למדעים בבית ברל, תואר שינוי בחינוך מיוחד ושיטות טיפול מעולם המודע ותת המודע – תטא הילינג, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, מיינדפולנס, דמיון מודרך, תרפיה בסנוזלן ועוד.
כל השנים תמיד הייתי בלמידה. כל אתגר שהיה לי עם הילדים שלי הוביל אותי ללמוד עוד ועוד דברים בתחום החינוך. הניסיון האישי שלי, הידע שרכשתי והניסיון שקבלתי בדרך עם הילדים האישיים שלי ועם תלמידים שלי בתחום החינוך, הובילו אותי להקים את מרכז "חיוך". הדבר בער בי שנים, וכפי שאימנתי את תלמידי, ומחנכת את ילדיי להציב מטרות ולהשיגן, אני משיגה את המטרה האישית שלי: לעזור למשפחות לחיות חיים טובים יותר.
אני יודעת ברמה האישית כמה הדרך לא פשוטה, כמה קשה לשמוע שהילד שלך "לקוי", "חסר תקנה", "לא מסתדר בחברה", כמה זה יכול להשפיע על כל הבית, כמה מתסכל לראות שהילד שלך מתוסכל, חווה כישלונות בלימודים על אף שאת יודעת שהיכולות שלו גבוהות. אני מכירה באופן אישי את כל הקשיים בהתמודדות היומיומית כאמא, שרוצה את הכי טוב עבור ילדיה.
אני מודה על כל הקשיים הללו, משם צמחתי. משם הבנתי מה הייעוד שלי בחיים. האתגרים קיימים כל הזמן אך למדתי שאפשר גם אחרת.
הקמת המרכז היא סוג של שליחות עבורי ואני רוצה להעביר את הידע ולהראות לכם שאפשר גם אחרת.
